עבודה כאופר בארה”ב

עבודה בארה"ב היא בדרך כלל בתחומים מכירתיים כמו ציורי שמן או עגלות או לחילופין עבודה בהובלות או מנעולנות. אבל מה עושות בחורות שלא יכולות להרים דברים כבדים או לפרוץ מנעולים? מה עושות בחורות שיכולות המכירה שלהן לא שוות כלום? עבודה בארה"ב אמנם פותחת את עצמה לכל מי שרק רוצה,אבל לא כל אחד מצליח.

איך הכל התחיל

שסיימתי את השירות הצבאי שלי החלטתי לנסות משהו קצת שונה,אני וחברה טובה שלי החלטנו לנסות את מזלנו בעבודה בארה"ב בעגלות ים המלח. הגענו לניו יורק,עלינו על העגלה ופה התחילו הצרות בעבודה בארה"ב…
חברה שלי מהר מאוד קלטה את העניין, אבל אני לעומתה אחרי חודש עוד לא קלטתי חצי עניין מהעבודה בעגלות בארה"ב . הבוסים היו נהדרים ומאוד סבלניים איתי אבל כולנו כבר ידענו שזה לא הולך ולא ילך,עבודה בארה"ב בתחום המכירות היא פשוט לא בשבילי. ישבתי עם המעסיקים שלי והחברה שאיתה טסתי לעבודה בארה"ב וניסינו לחשוב על אופציות בשבילי,ידענו שעגלות זה לא בשבילי ואני וחברה שלי הולכות להתפצל, היא הצליחה מאוד בעבודה בארה"ב בעגלות לכן לא רציתי לסחוב אותה איתי. יאמר לזכותם של הבוסים שלי שהם יצאו פשוט מדהימים והציעו רעיון לעבודה בארה"ב מסוג אחר. הם אמרו שיש להם חבר שגר בברוקלין והוא ואישתו מחפשים אופר. אופר זו בחורה שמתארחת אצל משפחה ועובדת בתור נני לילדים שלהם, מן משרה שהיא 24/7 אבל יש גם מקום לחיים. החלטתי אם אני כבר כאן בעבודה בארה"ב למה לא לנסות? שילמתי כל כך הרבה כסף בשביל להגיע לעבודה בארה"ב שחבל לי לוותר ישר.

הכל זה לטובה

אני כל כך שמחה שעשיתי את הצעד הזה, העבודה כאופר בארה"ב הייתה פשוט מדהימה. נכנסתי למשפחת שטיין שגרו בברוקלין,הכרתי את הילדים,שרה וג'ייקוב והחיבור היה מיידי. כל כך שמחתי באותו רגע שלא ויתרתי על חווית העבודה בארה"ב ולמרות שנפרדתי מהחברה שאיתה הגעתי הכל עדיין היה בסדר כי היא גרה לא רחוק ממני ויכולנו להיפגש. בעבודה בתור אופר הייתי צריכה לקום בבוקר ולארגן את שרה וג'ייקוב לבית הספר. אחר כך יכולתי לבחור אם ללכת לישון או לצאת לשופינג בעיר.  בשעות בצהריים אספתי אותם עם הרכב שקיבלתי מהמשפחה בעבודה בארה"ב ונסענו הבייתה. הייתי דואגת להם לארוחות צהריים ומעסיקה אותם עד 7 בערב שההורים חוזרים. עבודה בארה"ב מסוג זה היא נוחה בצורה שלא ניתנת לתיאור, משעה 7 בערב הייתי פשוט פנויה לעצמי ולעיסוקים שלי, יכולתי לצאת עם חברים וללכת לטייל, להכיר את האזור או סתם לרבוץ בעבודה בארה"ב. בלילה בשעה 21:00 בערך הייתי משכיבה את הקטנים לישון והיה לי את הלילה לעצמי. בעבודה בארה"ב הדיור לא עלה לי סנט אחד וגם לא הדלק על הרכב. אין ספק שמשפחת שטיין היו הוגנים אליי בצורה לא ניתנת לתיאור, הם פשוט לקחו אותי תחת חסותם וממש דאגו לי. גם האזור שבו גרתי היה כיפי, כל כך הרבה ישראלים ויהודים לא הרגשתי בודדה או לא קשורה לרגע!

עבודה בארה"ב- ולסיכום

נכון,עשיתי קצת פחות כסף בעבודה בארה"ב בתור אופר מאשר חברה שלי שעבדה בעבודה בארה"ב בעגלות, אבל אין ספק שהחוויה שצברתי הייתה שווה את זה לחלוטין. ולא היה עוזר לי כלום למכור אני לא יודעת, כך שהעבודה בארה"ב בתור אופר הייתה הפתרון היחידי והטוב ביותר.
אני והילדים התחברנו בצורה שלא ניתנת לתיאור והקשר בינינו הולך ומתחזק עם הזמן ולמען האמת, אני לא רואה את החיים שלי אחרת כרגע. העבודה בארה"ב בתור אופר שינתה את חיי כל כך לטובה ותרמה לי כל כך הרבה.

לסיכומו של דבר, אני עובדת בתור אופר כבר שנתיים. הפחד הכי גדול הוא שהילדים גדלים ובקרוב לא יצטרכו אותי יותר. למזלי הגדול אני בעלת אזרחות אמריקאית כך שאוכל להמשיך ולנדוד בארה"ב ולחפש משפחה חדשה להיכנס אליה, למרות שאין תחליף למשפחת שטיין המדהימים שעשו את החוויה הזו לכל כך מיוחדת עבורי.
ההמלצה האישית שלי היא עבודה בארה"ב בתור אופר, כי פשוט יש יותר זמן לעצמכם ולרצונות שלכם.
לא משנה לאיזה סוג של עבודה בארה"ב תלכו זה בהחלט שווה את זה. ולאלו שלא טובים במכירות כמוני ומוצאים את עצמם בעבודה בארה"ב מחפשים כרטיס טיסה הביתה, אל תתייאשו כי קיימות אלטרנטיבות.

Comments are closed.